החברה מצויה בתוך פרדוקס מעגלי. דווקא בעידן שבו האנושות משתבחת בנאורות, ביתר שוויון ובחירות אזרחית, עדה ההיסטוריה לצמיחתן של צורות דיכוי חדשות ומתוחכמות מבעבר. סוגי ניצול של בני אדם קיימים מאז ומעולם, אך הגרוע שבהם הוא הדיכוי הפנימי. זה מתבטא בהפנמה ממוסדת ושיטתית של סמכות, ובהיענות מרצון לתביעותיה הדכאניות. כשדיכוי מהסוג הזה שורר בחברות בנות תקופתנו, המקיימות באורח חוקתי עקרונות דמוקרטיים וליברליים והמאפשרות לכאורה אוטונומיה של הפרט, הריהו חמור שבעתים - נאורות כהונאת המונים.
ביודעין או שלא ביודעין מונהג החינוך על פי השקפת עולם המשרתת את המבנה החברתי הקיים. תהליכו מכוון לתפקוד תועלתני, המזניח את ההתייחסות לשאלות ערכיות בעלות משמעות המתייחסות לזהות האינדיבידואלית ולחברה האנושית.
הוגי דעות וחוקרים מאירים על התעוררות רוחנית שהם מוצאים בתקופתנו. הרקע לכך הוא הסובייקטיביזם הקיצוני והרלטיביזם הקיצוני שהתפתחו כגידולי פרא כתוצאה מכישלונה של הציוויליזציה המודרנית להציע לבני אדם טיעונים מנומקים לתכלית החיים ולטוב בחיים.
את תכליתה של התיאוריה הביקורתית יש לחפש לא ברפרודוקציה של החברה הנוכחית אלא בהפיתה לחברה צודקת.
הורקהיימר
ביודעין או שלא ביודעין מונהג החינוך על פי השקפת עולם המשרתת את המבנה החברתי הקיים. תהליכו מכוון לתפקוד תועלתני, המזניח את ההתייחסות לשאלות ערכיות בעלות משמעות המתייחסות לזהות האינדיבידואלית ולחברה האנושית.
הוגי דעות וחוקרים מאירים על התעוררות רוחנית שהם מוצאים בתקופתנו. הרקע לכך הוא הסובייקטיביזם הקיצוני והרלטיביזם הקיצוני שהתפתחו כגידולי פרא כתוצאה מכישלונה של הציוויליזציה המודרנית להציע לבני אדם טיעונים מנומקים לתכלית החיים ולטוב בחיים.
את תכליתה של התיאוריה הביקורתית יש לחפש לא ברפרודוקציה של החברה הנוכחית אלא בהפיתה לחברה צודקת.
הורקהיימר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה