אלה הוא סוג עץ ממשפחת האלתיים, שכמה ממיניו נפוצים בארץ ישראל. לחלק מהמינים פירות טובים למאכל.
מינים שונים של אלה מוטפלים על ידי מינים שונים של כנימות מקבוצת כנימות האלה. כנימות אלה יוצרות עפצים בעלי צורות שונות, המשתנות ממין אחד של כנימה למשנהו.
אלה אטלנטית (שם מדעי: Pistacia atlantica) היא עץ גדול ממשפחת האלתיים. תפוצתה בישראל משתרעת מהגולן והגליל העליון עד הר הנגב, בעיקר באזור חגורת הספר.
השם "אלה" מופיע בתנ"ך יותר מעשר פעמים. העץ מאריך להתקיים מאות שנים. היקף הגזע גדול, וקוטרו יכול להגיע ל-2 מ'. גובהו מגיע עד 15 מ'.
פיסטוק (שם עברי מלא: אלת הבטנה או אלה אמיתית, שם מדעי: Pistacia vera) הוא עץ המתנשא לגובה 10 מטרים. מוצאו מהאזורים ההרריים שלאיראן, טורקמניסטן ומערב אפגניסטן. לעץ עלים נשירים דמויי נוצה המסודרים באופן שווה לאורך הפטוטרת ואורכם בין 10 ל-20 ס"מ. עץ הפיסטוק הואעץ נשיר, ומתחלק לעצים זכריים ונקביים. לעץ פרחים בעלי עלי כותרת והם נוצרים ממַכְבֵּד. הפרי הוא בלוט בעל זרע מוארך העטוף בקליפה קשה ובתוכה לבה ירוקה לא רכה העטופה בקרום סגול אדום חום. הליבה היא החלק האכיל והיא בעלת טעם ייחודי.
לאחר שהפרי נקטף, קליפתו מתייבשת ומחליפה את צבעה מירוק לצהוב (בזנים מסוימים הגוון צהוב אדמדם) ונפתחת מעצמה באופן חלקי (ראו בתמונה).
בישראל, כמו בהרבה ממדינות העולם, נהוג לאכול את הפיסטוק לאחר שהוא הומלח ונקלה. את הפיסטוק ניתן למצוא בלא מעט מאכלים מתוקים שמוצאם ממדינות ערב כגון בקלווה, רחת לוקום וקנאפה. בישראל יש המוסיפים לשם את המילה חלבי (רמז למוצאו של הפיסטוק מחאלב שבסוריה). ישראל היא הצרכנית הגדולה ביותר בעולם, ביחס לגודל האוכלוסייה, של פיסטוק.
אלת טרבינת (שם מדעי: Pistacia terebinthus), היא מין עץ ממשפחת האלתיים, הנפוץ בחורש הים תיכוני בחלקו המערבי של אגן הים התיכון, ממערב טורקיה ועד ספרד. זהו עץ נשיר דו-ביתי, בעל עלים מנוצים.
במזרח הים התיכון תופס את מקומו האקולוגי המין אלה ארצישראלית, הנבדל ממנו בעיקר במספר זוגות העלעלים ובכך שעלעליו מחודדים בקצותיהם. יש חוקרים הרואים בשני העצים תת מינים של מין אחד, ואחרים מסווגים כל אחד כמין נפרד. כך או כך, שניהם נחשבים טקסוניםויקריים, כלומר טקסונים בעלי תכונות דומות המחליפים זה את זה באזורי תפוצה שונים.
אלה ארצישראלית (שם מדעי: Pistacia palaestina), היא מין עץ ממשפחת האלתיים. זהו עץ נשיר דו-ביתי, המגיע לגובה של כ-10 מטרים ומאריך חיים עד מאות שנים.
בעת הלבלוב והפריחה החלים באביב בולט העץ בצבעו האדום, המשתנה לירוק עם התבגרות העלים. עליו מנוצים וציר העלה מעוגל. העלעליםמחודדים ומסודרים בזוגות. כל חלקי העץ מכילים שרף הדומה לשרף אלת המסטיק הנקרא "מסטיקא" וכך כל השרפים של עצי האלה נקראים בשם זה.
האלה הארצישראלית שכיחה בחורש הים תיכוני ברחבי המזרח התיכון, ומופיעה לרוב בחברת אלון מצוי. יש חוקרים הרואים בה תת מין של המין אלת טרבינת (Pistacia terebinthus) הנפוץ בחלקו המערבי של אגן הים התיכון, ואחרים מסווגים אותה כמין נפרד. כך או כך, שניהם נחשבים טקסונים ויקריים, כלומר טקסונים בעלי תכונות דומות המחליפים זה את זה באזורי תפוצה שונים.
אלת המסטיק (שם מדעי: Pistacia lentiscus) היא שיח, ירוק עד מהסוג של עצי האלה, נפוץ במיוחד בחורשים באזורים ים תיכוניים נמוכים. כיום הוא גדל בעיקר בדרום-מערב האי היווני כיוס באזור הנקרא מסטיקוחוריה (כפרי המסטיק ביוונית) וממנו מייצאים את שרף אלת המסטיק הנקרא "מסטיקא" המשמש כיום לצורכי מזון ותעשייה ובעבר שימש בעיקר לצורכי רפואה. גידולים נוספים ישנם בטורקיה וסוריה מהם מכינים גלידות.
גובהו של השיח כ-0.5 עד 2 מטר.
העלים והצמח מכילים שרף ריחני הנוטף לאחר פציעה. בימי קדם היו מכינים ממנו חומר לעיסה (מכאן מקור השם "מסטיק" שהוא ביוונית "מסטיכה", Μαστιχα וגם בפיניקית משמעו "לעיסה" או "ללעוס", באנגלית "Mastic" או "Mastix"), וכן סם מרפא לתעשיית התרופות העוזר לנשים הרות, חיזוק הרחם והסדרת המחזור החודשי, מסייע לעצירת דימום מחזור הוסת, עצירת פצעים בגוף, מונע זיהומים בבטן, ועוזר נגד הצטננות בחורף, וחומר חיטוי נגד חיידקים, לחניטה של מתים, לייצור משחות שיניים וסתימת חורים זמנית בשיניים. שרף אלת המסטיק משמש בתור תבלין ובתור חומר קשירה או חומר מייצב להכנת ממתקים או קינוחים מזרחיים כגון רחת לוקום או גלידה מסטיק ומתאים להכנת פודינג או סחלב (משקה) וגם להסמכה של ריבה ועוגהומשמש גם בתור תחליף לקורנפלור וג'לטין. ויכול להחליף את החומר הנקרא אבקת C.M.C המשמש לייצוב גלידות. חיקוי סינתטי של החומר ללעיסה משמש כמרכיב מרכזי במסטיק. ישנם עוד שימושים רבים ונוספים לשרף אלת המסטיק לתעשייה בתור ציפוי לחומרים שקופים כגון זכוכית, ופלסטיק ולייצור של ציפוי ורנית ודבק, ולצורכי קוסמטיקה לייצור בושם, שמנים וקרמים לגוף. בבתי מרקחת ובתי טבע השרף של עץ אלת המסטיק ביחד עם שרף עץ הלבונה נקראים בשם "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני".
הפירות נאכלים על ידי ציפורים, המפיצות את הזרעים למרחק. לבני-אדם הם גורמים לשלשול. גזע העץ משמש לתעשייה קלה של רהיטים.
הצמח גדל באזור אגן הים התיכון למרגלות הרים ממזרח ומערב, בעיקר עד גובה 300 מטר. הוא מלווה את החרוב ומאכלס מספר רב של קרקעותוסלעים.
בתקופת טבח כיוס לא נרצחו תושבי אזור מסטיקוחוריה הודות לגידולי אלת המסטיק שממנו הופק שרף המסטיקא ששימש את הסולטאן ואת האימפריה הע'ותמנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה