יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

עבודה אחרת עם נוער בסיכון

הבעייה הגדולה ביותר עם נוער כיום? שהם לא מהפכנים ומרדנים כמו שנוער צריך להיות. הנוער הוא העתיד ולכן הוא אמור להיות כזה שרואה את הדברים אחרת, שיש לו נאיביות כזו שיכולה להביא לשינוי ולצמיחה בעולם.
היום - אין לנוער את זה. ברוח התקופה - הוא עסוק בעצמו.

המרדנות היא טבעית. היא הבנייה אישיותית של הנוער. היא קיימת גם היום אבל היא מופנת לעבר ההורים, המשפחה, המורים. אין התארגנות בעלת אופי פוליטי.
הממסד ממסד גם התארגנויות כאלו - הוא מקים מועצות נוער. בכל פורום כזה תראו את הנוער הטוב, הקונפורמי, הממסדי. שינוי אמיתי לא מתחיל בממסד.
בנוסף, פעילות של מעורבות כיום נגועה בפילנטרופיות שהיא הרעה החולה של העולם הקפיטליסטתי כיום. מוצאים כמה מסכנים ועוזרים להם. זה לא מועיל כלל פרט ורק פועל להנצחת המסכנות שלהם. הפיכתם לתת מעמד.

המעורבות צריכה להיות ערכית ופוליטית. מעורבות זו לא יכולה לבוא מהממסד אלא בחינוך לא פורמאלי חתרני או בהתארגנויות של הנוער עצמו ולבדו. אנחנו, מי שעובדים עם בני הנוער, נדרשים לדבר איתם על משמעות בחים, תכלית של המעשים שלהם ומעורבות בחיים. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה