מצוי, רצוי וראוי

היעדר מודעות ביקורתית למהות ולאיכות של מעשינו יוצרת קו מחבר ישיר מדי מן המצוי אל הרצוי.
התערבות בעיצוב נטיות אישיותיות הקשורות ליחסי היחיד והזולת והיחיד והקהילה מחייבת אותנו להיות ערים לממד חדש, או נכון יותר לומר - ממד שנשכח, הרי הוא הממד הראוי. ממד זה צריך שיתקיים אם רוצים אנו לקחת חלק פעיל בעיצוב דמותנו וגורלנו.