הנזיר והחזיר

הקרב המחולל בתוכנו תמיד בין הנזיר והחזיר אינו מבטא דילמה אתית. אנחנו לא צריכים להתרכז בשאלה - מי ינצח. חיים אנושיים הם חיים שאין בהם מנצח, אבל תמיד יש בהם קרב. אנחנו תמיד מעירים את החזיר כשהנזיר עומד לנצח ולהיפך.
כמו הקרב בין הסופר אגו והאיד. לעולם לא יהיה אחד מהם מוחלט והשני אפסי. ללא אחד מהם אין "אני". האני הוא עצם הקרב. בלי האיד נהפוך להיפר-רציונליים, ללא הסופר אגו נהפוך לחיות.
החיים האנושיים במהותם הם אלה שבהם מתחולל לעולם הקרב. לעיתים ידו של זה על העליונה ולעיתים של זה אבל לעולם יש קרב.