הדת המוסדית כוללת את התאולוגיה, הארגון, ההיררכיה, הפולחן, הקורבנות, המצוות והטקסים. הדת האישית מכוונת אל נטיותיו הפנימיות של האדם עצמו, אל מצפונו, אל חוסר האונים שלו, אל חיפושיו אחר מזור. בדת המוסדית המושא הוא האלוהים. בדת האישית - האדם.
ויליאם ג'יימס
ההבדל הוא כהבדל בין מסירות (תנועה למעלה ופתוחה) לאדיקות (תנועה למטה וסגורה).
לעיתים, דווקא אנשים אתאיסטים, מאלה שיש בהם זיקה דתית, חווים חוויות דתיות או טרנסצנדנטיות יותר מאשר דתיים שמרנים. הם יוצרים מתוך עצמיותם, מתוך התלבטות רבה, את תפיסת עולמם ומעצבים את ערכיהם, כך שהם רציניים יותר בהתייחסות למוסר, לערכים ולפילוסופיית החיים.
אצל אנשים דתיים במובן השמרני, הדתיות מכסה תחומים מצומצמים בלבד בחייהם. מוטיבים דתיים כמו רחמים, הודיה, וקדושה באים לידי ביטוי בגבולות של תפילה או חג ומועד המוקדשים להם. יתר חלקי חייהם חסרים חוויות דתיות. בפועל, דתיים אורתודוקסים מחלנים (הופכים לחול) חלקים גדולים מחייהם. לעומתם, בני אדם שדתיותם איננה ממסדית, פתוחים יותר לחוויות דתיות. השמים פתוחים להם.
אברהם מאסלו
ויליאם ג'יימס
ההבדל הוא כהבדל בין מסירות (תנועה למעלה ופתוחה) לאדיקות (תנועה למטה וסגורה).
לעיתים, דווקא אנשים אתאיסטים, מאלה שיש בהם זיקה דתית, חווים חוויות דתיות או טרנסצנדנטיות יותר מאשר דתיים שמרנים. הם יוצרים מתוך עצמיותם, מתוך התלבטות רבה, את תפיסת עולמם ומעצבים את ערכיהם, כך שהם רציניים יותר בהתייחסות למוסר, לערכים ולפילוסופיית החיים.
אצל אנשים דתיים במובן השמרני, הדתיות מכסה תחומים מצומצמים בלבד בחייהם. מוטיבים דתיים כמו רחמים, הודיה, וקדושה באים לידי ביטוי בגבולות של תפילה או חג ומועד המוקדשים להם. יתר חלקי חייהם חסרים חוויות דתיות. בפועל, דתיים אורתודוקסים מחלנים (הופכים לחול) חלקים גדולים מחייהם. לעומתם, בני אדם שדתיותם איננה ממסדית, פתוחים יותר לחוויות דתיות. השמים פתוחים להם.
אברהם מאסלו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה