אז מה לחשוב על זה? (6/4/2011)

פלאשוב (קישור לתצלומי לווין) - המחנה נהרס לגמרי כחלק מתכנית 1005 של הנאצים).
שמענו על אותו מפקד מחנה (אמון גת) שכל בוקר, מיד לאחר היקיצה, עמד במרפסת ביתו המפואר וירה רוצח יהודים עם רובה הצייד שלו (המרפסת של אמון גת במחנה פלאשוב).
לעיתים היה יורד מביתו ומשתין על הגופה, הרי "בבוקר עדיף להשתין על יהודי מאשר באסלה".
מה לעזאזל לחשוב על זה?
אני אפילו לא מצליח לדמיין את זה. אני מכיל את הרגשות של הנערים. הם ממש מוצפים. אבל מי יכיל אותי?

אני פה בשביל הנערים. אני מקיים את השליחות שלי. משתדל להיות טוב בשבילם (אני אוהב את המילה "בשבילם" - בשביל שלהם. אני צועד איתם בשבילם). מילה קטנה, דיבור רגוע, נגיעה רכה - דברים פשוטים שיכולים לגרום לנער להאמין שהוא יכול.

בוקר על המרפסת / ברברה ווינד (מאנגלית: נורית אשכנזי)

מי היום בתור אדון גט?
נקבה אדומת שיער ומנומשת
זו הראשונה שצועדת?
האם עליה לעשות משהו מיוחד?
האם תפזול למעט שמש
או תישרט ע'י יתוש נשכן?

האם זה משנה אם שערה ארוך או קצר?
האם תבחר עכשיו את הבלונדינית
או שהנך מעדיף שחורת שיער?
ואולי מתולתלת
או שמנמונת בהירת עור ושיער?
האמת, שמנמנות נדירות
בתנאים כאלה
ולמרות הכל, הן נמצאות.

הכל מצוי כאן.
או, הבט!
הנה מטרה נעה
בעלת צמות עבות ולוהטות
כמו נחושת, מבריקות.

אל תחשוב יותר מדי,
דרוך את הרובה
כוון למטרה וירה.
מחר תהיה לך שחורת שיער
כמטרה אחרת.

(אמון גת עם הרובה על המרפסת)