מלון הורי - אבי

אבי היה אלוהים ולא ידע. הוא נתן לי
את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן
אלא ברכות ובאהבה. והוסיף לטופים והוסיף מלים טובות,
והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה" וזימר זכר ושמור
בנגון אחד התחנן ובכה בשקט בין דיבר לדיבר,
לא תשא את שם אלוהיך לשווא, לא תשא, לא לשווא,
אנא, אל תענה ברעך שקר. וחיבק אותי חזק ולחש באזני,
לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח. ושם כפות ידיו הפתוחות
על ראשי בברכת יום כיפור. כבד, אהוב, למען יאריכון ימיך
על פני האדמה. וקול אבי לבן כמו שער ראשו.
 אחר כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה
כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רצה להוסיף
שנים לעשרת הדברות:
הדיבר האחד-עשר, "לא תשתנה"
והדיבר השנים-עשר, "השתנה תשתנה"
כך אמר אבי ופנה ממני והלך
ונעלם במרחקיו המוזרים.

יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח.