שינוי אופקי/"צורני" - ארגון מחדש של מרכיבים על אותו מישור, "על פני האדמה" ברמה הסמלית. השינוי ה"אופקי" הוא שינוי של צורה, כמו שמים יכולים להפוך למוצק או לאדים.
שינוי אנכי - שינוי שמחבר אותנו לציר האנכי, שבאופן סמלי נקרא "ציר הרוח". השינוי ה"אנכי" הוא שינוי של מהות.
החומר הוא הצורה, האמצעי, כלי הביטוי, שדרכו ובאמצעותו אמורה להתבטא הרוח, שהיא המהות, האידאלים, הערכים, ההכרה. כך ששינוי "אופקי" הוא שינוי שמתרחש בתוך מעגלי הזהות החומריים שלנו, שינוי שיכולים להיות לו הקשרים פיזיים או נפשיים. אלו יכולים להיות שינויים בהתנהגות או אפילו ברמת הדפוסים הפסיכולוגיים שלנו, אבל מה שמייחד אותם הוא שהם אינם פורצים את עמדת ההזדהות שלנו עם המבנה של האישיות שלנו, עם "העולם הנראה" החומרי.
לעומת זאת שינוי "אנכי" הוא שינוי שעיקרו גילוי של הרוח ותנועה לעבר הרוח. מה זאת אומרת תנועה לעבר הרוח? זאת אומרת גדילת היכולת של האדם לזהות בתוכו קול ערכי, שהוא תמיד רחב ואוניברסלי יותר מקולות אישיותו, ובעיקר גדילת היכולת והרצון שלו לחיות מתוך נאמנות לקול זה.
באופן כללי, שינוי דורש מאמץ ועבודה, אבל ברור ששינוי "אנכי" דורש יותר מכך. הוא דורש לא רק להחליף הרגל אחד בהרגל אחר, אלא להחליף זהות, לשנות את המרכז, ובמובן מסוים להפסיק לפעול בכלל מתוך הרגלים. כמובן שמדובר כאן בשינוי שמתרחש בתהליכים עצומים של חיים וזמן.
שינוי "אנכי" יכול להתרחש רק ברמת הפרט, אבל לב ליבו הוא הרחבה משמעותית ואפילו פריצה של גבולות הפרט. כלומר, כל שינוי רוחני תקף מחייב את נפילת אשליית הנפרדות. כאשר אשליה זאת נופלת, התהליך האינדיבידואלי גולש אל הציבוריות, הוא חדל להיות תהליך בין האדם לעצמו. שינוי זה, למרות שאנו מכנים אותו "אנכי", חייב להתבטא בעולם "האופקי" על פני האדמה. מפני שהאדם ממשיך לחיות על האדמה. הוא חי עם אישיותו בעולם כפי שהוא, אבל מתפקד בו אחרת. כיצד? כיוון שהוא מקרין בכל מעשיו ונוכחותו את הערכים הגבוהים שפגש בעצמו, ערכים שמחברים אותו אל הכלל.
החומר הוא הצורה, האמצעי, כלי הביטוי, שדרכו ובאמצעותו אמורה להתבטא הרוח, שהיא המהות, האידאלים, הערכים, ההכרה. כך ששינוי "אופקי" הוא שינוי שמתרחש בתוך מעגלי הזהות החומריים שלנו, שינוי שיכולים להיות לו הקשרים פיזיים או נפשיים. אלו יכולים להיות שינויים בהתנהגות או אפילו ברמת הדפוסים הפסיכולוגיים שלנו, אבל מה שמייחד אותם הוא שהם אינם פורצים את עמדת ההזדהות שלנו עם המבנה של האישיות שלנו, עם "העולם הנראה" החומרי.
לעומת זאת שינוי "אנכי" הוא שינוי שעיקרו גילוי של הרוח ותנועה לעבר הרוח. מה זאת אומרת תנועה לעבר הרוח? זאת אומרת גדילת היכולת של האדם לזהות בתוכו קול ערכי, שהוא תמיד רחב ואוניברסלי יותר מקולות אישיותו, ובעיקר גדילת היכולת והרצון שלו לחיות מתוך נאמנות לקול זה.
באופן כללי, שינוי דורש מאמץ ועבודה, אבל ברור ששינוי "אנכי" דורש יותר מכך. הוא דורש לא רק להחליף הרגל אחד בהרגל אחר, אלא להחליף זהות, לשנות את המרכז, ובמובן מסוים להפסיק לפעול בכלל מתוך הרגלים. כמובן שמדובר כאן בשינוי שמתרחש בתהליכים עצומים של חיים וזמן.
שינוי "אנכי" יכול להתרחש רק ברמת הפרט, אבל לב ליבו הוא הרחבה משמעותית ואפילו פריצה של גבולות הפרט. כלומר, כל שינוי רוחני תקף מחייב את נפילת אשליית הנפרדות. כאשר אשליה זאת נופלת, התהליך האינדיבידואלי גולש אל הציבוריות, הוא חדל להיות תהליך בין האדם לעצמו. שינוי זה, למרות שאנו מכנים אותו "אנכי", חייב להתבטא בעולם "האופקי" על פני האדמה. מפני שהאדם ממשיך לחיות על האדמה. הוא חי עם אישיותו בעולם כפי שהוא, אבל מתפקד בו אחרת. כיצד? כיוון שהוא מקרין בכל מעשיו ונוכחותו את הערכים הגבוהים שפגש בעצמו, ערכים שמחברים אותו אל הכלל.
(מתוך ראיון עם רונן חלבי)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה